תוכן

ח) כלל העולה מכל זה, כי שם ע"ב, אשר מקומו בחכמה, ושם ס"ג, אשר מקומו בבינה, ירדו למטה, ולא הלבישו אלא את חו"ג דא"א. ונמצא כי שם ע"ב, בחסד, ולכן חסד גימ' ע"ב. ושם ס"ג, בגבורה. ושם מ"ה, בחצי ת"ת ונה"י בלבד, עם היותו כולל ו"ק גמורים. הרי איך הז"א, שהיא בחי' ו"ק דאצילות, שהם בחי' שם מ"ה, הוא שם בחצי ת"ת דא"א, (מ"מ די לו, לסבת גודל אצילות, שכל בחי' שם מ"ה הושם בחצי ת"ת דא"א ומנה"י בלבד. ושם ב"ן הוא במלכות לבדה). והנה נתבאר, איך כל הד' חויות: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. כולם הם בז"ת דא"א לבד. והרי נתבאר הקדמה א' הנ"ל.